ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
31734-12-10,11956-01-11
04/03/2012
|
בפני השופט:
1. ורדה וירט ליבנה 2. רונית רוזנפלד 3. אילן סופר
|
- נגד - |
התובע:
ש.י. אינסטלציה ותשתית שמאי בע"מ עו"ד שולמית כנען עו"ד עמרם חכים
|
הנתבע:
יוליה זייגלר עו"ד רנא חכים עבדאללה
|
פסק-דין |
השופטת ורדה וירט-ליבנה
1. לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר ונציגי הציבור מר עזרא מועלם ומר מנחם פישר; תע"א 2225/08) אשר קיבל בחלקה את תביעתה של הגב' יוליה זייגלר (להלן -
העובדת) וקבע, כי העובדת פוטרה מעבודתה בחברת ש.י. אינסטלציה ותשתית שמאי בע"מ (להלן -
החברה) זאת בהיותה בהריון ובניגוד לחוק עבודת נשים התשי"ד-1954.
2.
המחלוקת העיקרית שהתבררה בבית הדין האזורי הייתה - האם העובדת פוטרה או התפטרה? לא היה חולק, כי בעת הפסקת העבודה העובדת הייתה בהריון והחברה ידעה על כך.
3.
ההליך ופסק דינו של בית הדין האזורי
:
א. בית הדין האזורי פירט בפסק דינו את עובדות המקרה כך:
"1. התובעת עבדה אצל הנתבעת כאחראית על מרכז הצבע, מחודש יוני 2007 עד חודש פברואר 2008.
2. בחודש 10.07 נכנסה התובעת להריון, והודיעה על כך למנהל הנתבעת, מר שמאי, בחודש 12.7.
3. בתאריך 1.1.08 התפטרה התובעת ממקום עבודתה אצל הנתבעת, בשל יחסו המשפיל, כטענתה, של מנהל הנתבעת כלפיה.
גב' שמאי, אשתו של מנהל הנתבעת, המשמשת כאחראית על אולם התצוגה בנתבעת, פנתה לתובעת וביקשה ממנה לחזור לעבודה. התובעת נענתה לבקשתה של גב' שמאי ושבה לעבודה בתאריך 13.1.08.
4. במהלך חודש 2.08 נדרשה התובעת להעביר סדנה לעובדי הנתבעת ולערוך הדגמה על הצבעים.
לטענת הנתבעת, התובעת לא עמדה במטלות שהוטלו עליה
במהלך הסדנה.
5. לאור האמור, זומנה התובעת לשיחה עם מנהל הנתבעת, מר שמאי, בתאריך 22.2.08. התובעת טוענת כי במהלך השיחה מר שמאי צעק והשפיל אותה, תוך שהוא מחקה את עמידתה במהלך ההריון ואת בטנה הבולטת.
הנתבעת מנגד טוענת כי התובעת התפרצה בזעם ועשתה תנועות ידיים על מנת להכות את מר שמאי, זרקה את כרטיס הנוכחות שלה ואמרה כי אינה מעוניינת להמשיך בעבודתה אצל הנתבעת.
6. לטענת התובעת, כתוצאה מהויכוח שהתנהל עם מר שמאי היא חשה ברע, פנתה לרופא וקיבלה אישור מחלה לשבוע ימים. ראוי לציין כי, התובעת לא הודיעה לנתבעת, כי היא אינה חשבה בטוב ועל כן תיעדר מהעבודה.
7. לאחר יומיים יצרה גב' שמאי קשר עם התובעת וטענה כי 'זה לא עובד ביניכם', כאשר הכוונה ליחסי העבודה בין התובעת לבין מר שמאי, והבטיחה לתובעת שתקבל מכתב פיטורין. התובעת ציינה כי היא אינה חשבה בטוב וכי קיבלה אישור מחלה לשבוע.
8. לאחר מס' ימים הגיעה התובעת לנתבעת ובפגישתה עם מר שמאי סירב הלה לקבל ממנה את אישורי המחלה וביקש ממנה לעזוב את משרדו, אחרת יזעיק את המשטרה למקום והתובעת נאלצה ללכת משם.
9. בתאריך 10.3.08 פנתה גב' גולדנברג שרה, מזכירת האיגוד המקצועי לנתבעת בדרישה להשיב את התובעת לעבודתה מאחר ופיטוריה היו בניגוד לחוק. בתאריך 11.3.08 השיב ב"כ הנתבעת כי התובעת התפטרה מעבודתה ללא כל הודעה מוקדמת.
בתאריך 14.4.08 פנה ב"כ התובעת במכתב אל הנתבעת, בו נטען כי התובעת פוטרה במהלך הריונה בניגוד לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - חוק עבודת נשים), ועל כן הנתבעת נדרשת להשיב את התובעת לעבודתה, תוך התייחסות הולמת, ותשלום פיצויים בשל אי העסקתה מיום 22.2.08.
10. בתאריך 28.4.08 השיב ב"כ הנתבעת כי התובעת לא פוטרה אלא התפטרה מעבודתה ללא כל הודעה מוקדמת, ובכך גרמה נזקים כבדים לנתבעת.